חזרנו מאליפות אירופה בפולין.ילדים מכל הארץ ושישה ילדים מבית ספרנו- קרטה ספיריט. נסעו ללובלין על מנת לייצג את ישראל. הייתה זו חוויה מרגשת ביותר, בעיקר לאור ההישגים יוצאי הדופן של ילדי הנבחרת מקומות ראשונים, שניים ושלישיים בקטגוריות רבות.
עם כל ההתרגשות והשמחה על ההישגים, התחרות העלתה בי את הצורך לשוב ולבדוק את הנושא של התחרות וההישגיות, בעיקר בקרב הילדים. האם הדבר חיובי ותורם לאמנות הקרטה אשר אינה ספורט תחרותי בעיקרה ולהתפתחות הנכונה של המתאמן בדרכו בחיים ובשאיפותיו.
ידידתי ותלמידתי היקרה, שני צוקרמן, שהייתה שייטת אולימפית ומקום רביעי באליפות אירופה בקרטה, מגדירה ומחדדת שתי מילים חשובות- כוונה וכיוון.
"כיוון הוא ממוקד, מטרה ספציפית, דרך פעולה שמטרתה לסייע לנו להגיע למטרה גבוהה יותר- מטרת העל. כוונה היא- "מטרת העל" אליה אנו שואפים לגבי נושא מסויים. דוגמא למטרות על. "להיות עשיר", להשפיע לטובה על "אנשים סביבי", מתחת לכל "מטרות העל" האלו קיימים כיוונים שונים ומטרות רבות אשר ניתן לבחור על מנת להתקדם אליהן. לדוגמא; הכוונה שלי להשפיע על אנשים רבים. כיוונים אפשריים: חינוך ילדים-הוראה, אימון ספורט, פסיכולוג, הקמת עמותה לנזקקים או לחלופין להפוך פעיל בעמותה קיימת.
מתוך כל הכיוונים הללו אבחר אחד או יותר ואפעל דרכם להגשמת"מטרת העל שלי".
מבחינתי מטרת העל- הכוונה של הקרטה.
להכיר ללמוד ולדעת, ליישם במציאות את מלוא הפוטנציאל הגלום של המתאמן, מבחינה גופנית, רגשית ומנטלית. חיפוש פנימי, למצוא את העצמי.
כיוון אפשרי היא התחרות. דרכה אני יכול לבחון את יכולתי במקום חדש, תחת לחץ מול מתחרים אחרים שאולי איני מכיר כלל.
כיוונים חשובים לא פחות- התמדה באימונים תחת הדרכה נכונה, אורח חיים שתורם למיצוי הפוטנציאל כמו תזונה נכונה, בילויים נכונים ועוד.
לעתים, התחרות הופכת מלהיות כיוון אפשרי לכוונה-מטרת העל. אז מתפספסת המטרה האמתית והעמוקה יותר אליה אנו שואפים.
