הקראטה למעשה נקרא קראטה-דו.
הפירוש של המילה דו היא דרך.
הקראטה אינו שם דגש על המטרה שאליה שואפים אלא דוקא על הדרך אליה. כמו איש שצועד לכיוון פיסגה של הר, אם הוא רק יחשוב ויסתכל כל הזמן על הפיסגה הוא יפסיד את כל הפרחים והנוף הנפלא שנמצאים בדרך.
בקראטה אנו רוצים לראות ולהריח את הפרחים שבדרך, ואיננו ממהרים יותר מידי לפיסגה למרות שאנו נעים לקראתה.
תהליך זה דורש סבלנות רבה. איננו רוצים לדחוק את השעה, כפי שאמרו חז"ל: "הדוחק את השעה, השעה דוחקתו". מצד שני, יש לנו מטרות, אך אל לנו ליצמד אליהם יתר על המידה. המטרות נותנות לנו כיוון. ילדים – זה עתה עברתם חגורה, כל הכבוד! זה בהחלט הישג מרשים ועליית מדרגה בדרככם לפיסגה. אני רק רוצה להזכיר לכם להנות גם מן הדרך ולא לרדוף אחרי חגורות והישגים חיצוניים. היופי של הקראטה נמצא בכל רגע ורגע של האימון ולא רק בקבלת החגורה או המדליה.
חגורה אכן מסמלת את השלב החדש אליו נכנסתם ואת הדרך שעשיתם עד לשלב הזה. הדרך שלנו ארוכה ויש בה עליות ומורדות. אני רוצה לחזק את כולכם ולומר שגם בעיתות משבר, בעליות תלולות וקשות – אל תוותרו. התעזרו בסבלנות, ואם כך תעשו, תזכו לעבור לשלב הבא במסעכם. אני אשתדל להדריך אתכם כמיטב יכולתי.
תודה על ההשקעה ועל המאמצים הרבים!
